תגית: התורה של אפלטון על האחד והשתיים-הבלתי-מוגדר

5 אנשי העיר המעולה – פרק יז. האצלה – ביאור מהו עצם ראשוני פרטי ועצם משני כולל ובעומק הבעיות בזה. מפתח גדול בהבנת אריסטו לגבי מבט ארצי ומבט שמיימי ומבאר דברי אלפראבי כיצד אינו חלוק על אפלטון

הנדון כאן הוא על עצמים שהם לא עצם פרטי אינדיבידואלי שקיים בגוף כגון 'סוקרטס' או 'ג'וני' בהנחה שזהו שמו של סוס פרטי מסויים. אלא עצמים שהם מין כולל כמו 'אדם' או 'סוס', או שהם סוג כולל כגון 'בעל חיים'. אריסטו קורא לאלה עצמים משניים.

(מכאן עד המקום שהבאתי את דברי פרופ' אל ג'אוואדי הוא הקדמה שבאה רק לחדד את המושגים של עצם משני, בבחינת לחדד את התלמידים, ואפשר בהחלט לדלג עליה.

על כל הסוגיא כתבתי לאחר זמן כאן, בביאור יותר בהיר. ואחר כך כתבתי באופן עוד יותר ברור ועמוק על סוגיא זו לקמן ברשימה 55)

בספר הקטגוריות אריסטו מגדיר את העצמים המשניים.

בקטגוריות Section 1, Part 2 כותב אריסטו:

(אני מעתיק ומציין מקום לפי מהד' זו:
http://classics.mit.edu/Aristotle/categories.1.1.html
Translated by E. M. Edghill)

.
"Of things themselves some are predicable of a subject, and are never present in a subject. Thus 'man' is predicable of the individual man, and is never present in a subject.

By being 'present in a subject' I do not mean present as parts are present in a whole, but being incapable of existence apart from the said subject."

להמשיך לקרוא "5 אנשי העיר המעולה – פרק יז. האצלה – ביאור מהו עצם ראשוני פרטי ועצם משני כולל ובעומק הבעיות בזה. מפתח גדול בהבנת אריסטו לגבי מבט ארצי ומבט שמיימי ומבאר דברי אלפראבי כיצד אינו חלוק על אפלטון"