לפני מה שנכתב פה, ראוי לראות מה שנכתב לקמן בתחילת רשימה 54, שם יש התבוננות יסודית יותר בעניין, וממנה יובנו הדברים שכאן באופן הרבה יותר ברור. אחר כך כתבתי ביאור יותר בהיר ועמוק בתרגום המבואר של "הרמיזות וההערות" של אבן סינא על פיזיקהחלק א' פרק כ"א.
.
מורה נבוכים חלק א' פרק נ"ז:
"ידוע כי המציאות הוא מקרה קרה לנמצא ולזה הוא ענין נוסף על מהות הנמצא. זהו הדבר המבואר הראוי לכל מה שלמציאותו סיבה שמציאותו – ענין נוסף על מהותו. אמנם מי שאין סיבה למציאותו – והוא האלוה ית' וית' לבדו (כי זה הוא ענין אמרנו עליו ית' שהוא מחויב המציאות) – תהיה מציאותו עצמו ואמתתו ועצמו מציאותו ואינו עצם קרה לו שנמצא ותהיה מציאותו ענין נוסף עליו שהוא – מחויב המציאה תמיד אין מתחדש עליו ולא מקרה קרה לו. ואם כן הוא נמצא לא במציאות (וכן חי – לא בחיים ויכול – לא ביכולת וחכם – לא בחכמה; אבל הכל שב לענין אחד אין ריבוי בו כמו שיתבאר)"
אחר כך זכיתי לביאור הרבה יותר עמוק וברור בכוונת הרמב"ם במורה נבוכים תחילת פרק נז והוא נמצא באתר של הביאור על מורה נבוכים, בהערות הקצרות על הפשט, על חלק א פרק נ"ז. אמנם אין זה מוריד מחשיבות מה שנכתב כאן, כי כאן הוא העמל ובירור הקושיות ושם הוא המסקנה שבאה אחרי העמל.
להמשיך לקרוא "3 מוכרח המציאות ואפשרי המציאות, במורה נבוכים א' נ"ז, ב' א'. מחלוקת אבן סינא ואבן רושד. בביאור החילוק בין בכח לאפשרות."
עיונים בפילוסופיה אריסטוטלית - ניר שטרן 